בוער זועק הזר הזה, תן לו לשד
שיקח ויקיא את הלשד,
שכולו יהיה רק ללשד ,
שיבנה וישבור את השלד
הרך ומילה תיטמן בקברה הטרי,
כולי חוזר למצב של צבירה
אחר ממקודם, סטרטוספירה
של מידע מועבר במחול של שדים
ומוזה אחרת תדלוק אלי מלח ירוק
בכיכר.
יקירי דובשני אתה דוקר בי במלוא
המקל ועלינו הנצח קמל
מלשתות סערות נשכחות, מרטש
סיבותיו רק שלו הוא אחר,
יקירי חולני עתה הגיע הזמן לשוטף
הגופה ובחרדת קדושתם יעברו ממילה
למילה קמלה והחדר לבן כה לבן הוי לבן
עוד לבן על לבן שנשלב בלבן,
משורר שצעד בשדות נצח נפל,
עירום ועירה הוא שכוב על שולחן. |