|
קם בין תחיה לתמיהה
שולף לשון חלקלקה
לשפתי היבשות
סופג ידע,יורק טיפשות
מביט לאחור ומפספס את המציאות
העתיד נראה באופק
ואז אני קם מהחלום...
עכשיו המציאות מסנוורת כמו הבוקר של האור
ניגש אני לשטוף את פניי ולובש את המסיכה
כדי להיכנס לדמיון בכניסה הראשית
בלי יציאה,בלי מציאה
בלי הסבר למטאפורה רגשית |
|
|
-טוב, זמננו
קצר...
-רגע, אפשר
למסור ד"ש לחברה
שלי נועה אסולין
מאשדוד?
-באמת שלא.
זמננו קצר.
-אה, טוב. אז
ביי.
(נוי-נוי
מאוכזבת שלא
נתנו לה למסור
ד"ש ברדיו, אבל
חוקים זה חוקים,
יו נואו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.