כשנשכבתי במיטה לא ידעתי לאיזו מטרה באתי למיטה, רק ידעתי
שמשהו גורר אותי לשם.
נכנסתי מתחת לשמיכה ולא ידעתי למה לצפות.
הייתה לי הרגשה שמשהו עומד לי בגרון ולא ידעתי מה.
מישהו עמד בתוך הגרון שלי וצעק. אבל אי אפשר לשמוע
אותו מבפנים.הוא מאד קטן ומאד מתאמץ, אז תסלחו לו.
פתאום הרגשתי איך הוא מתחיל לטפס לי במעלה הגרון, יותר
ויותר למעלה והרגשתי שעוד מעט הנה אני נחנקת ותהיתי מה
יהיה הסוף של הסיפור הזה...
ופתאום דמעה ענקית החלה לזלוג מהעין שלי. הדמעה הכי
גדולה שיכולתי אי פעם לדמיין.ובתוך הדמעה הגדולה הזו
היה כלוא האיש הקטן שלי שהיה כלוא לי בגרון וחנק אותי
כל כך הרבה זמן.
הוא חייך אליי מתוך הדמעה - אני בכיתי. לא האמנתי שבתוך
דמעה כל כך גדולה מתחבא אצלי איש כזה קטן-ועוד נחמד
עם חיוך. הוא זלג לו למטה במורד הפנים הלאה
והתנפץ לו על השמיכה שלי.
הדמעה התנפצה והאיש שלי עם החיוך נעלם.
המחשבה עלייך הביאה את החיוך של האיש הקטן שלי
מהגרון, שגר בתוך הדמעה, ישר אל השפתיים שלי.
וראיתי ששם,ישר על השפתיים שלי התמקם לו איש קטן
אחר עם חיוך עוד יותר גדול,ועכשיו מאז שאני חושבת עלייך
האיש מתגורר שם ונראה לי שדי נחמד לו.
06/02/03
|
