New Stage - Go To Main Page

שגיא גל
/
עייפתי

עייפתי.
בחודש האחרון ספגתי מעט מדיי שעות שינה ויותר מדיי כדורים. אני
אף פעם לא אבין למה הכל צריך לנחות בבת אחת. אבל איזו ברירה יש
לי מלבד להסתגל?
לומר לכם את האמת, אסטרטגיית ההסתגלות שלי דיי עקומה; אבל
ההיסטריה שלי דורשת פיתרונות מהירים, לא ביטוח בריאות וחוזה
לשנה. נגדך למשל, אני מפתחת אפאטיה; הלב שלי משתחרר לאט וללא
יותר מדיי מאבק מאחיזת ידייך... הוא עדיין שלך, אבל לחצת עליו
כל כך הרבה לאחרונה, שעכשיו הוא זקוק למעט מנוחה.

השמש בנתיים בהרמוניה מושלמת טובעת בים ומציירת על השמיים שלנו
גוונים של אדום וורוד, אני חושבת שזה הורוד היחיד שאני מסוגלת
לחיות איתו בשלום. אני נשענת אחורה, בוהה במשיכת הצבעים
המוקסמת הזאת ומדקלמת לעצמי מונולוגים שלעולם לא תשמע; סתם כי
אני מתקשה להודות.

השמיים שינו את פניהם לכחול אפרורי בזמן שאני מאבדת את אחיזתי
בקרקע - אני נופלת בלי להרגיש את הרוח מתנפצת כשהיא פוגשת
בגופי, בלי להרגיש את שבריה שורטים את רגליי, כאילו מוודאים
שלא אוכל לעמוד עליהם בשנית. בלי להרגיש ביטחון שאתה תחכה לי
שם למטה.

אני מתרחקת מקולאז' הצבעים המטורף של השמש אל כיוון שיתקתו של
הירח - עצוב שרק בעזרתם אני עוד זוכרת שאני יודעת להרגיש.
מאבדת את עצמי לדעת בכדי שאוכל שוב לשמוע את פעימות הלב לפניי
שאאלץ להשתיק אותו...
טובעת במוזיקה רועשת, וכועסת עלייך ושונאת אותך ואוהבת עד כדי
דמעות...
עד כדי צרחות...
עד כדי שתיקה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/11/03 22:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שגיא גל

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה