"איך זה יתכן?" אמא שאלה את ד"ר רוזנפלד בבהלה, "חור בהשכלה?
לא חשבתי שזו מחלה, שנים אנשים סביבנו היו משתמשים בביטוי הזה
סתם, זה צריך לבוא עם תווית אזהרה לנבואות!"

ואכן חור בהשכלה היא מחלה קיימת, בעיקר בהשכלה שלי, מה שמתבטא
בעובדה שאני פשוט לא יודעת דברים אלמנטריים, ההשכלה שלי מורכבת
מעובדות שוליות שאני מעבדת למידע לא חיוני. אמא אומרת שכמעט
הרביצה לרופא שבישר לה על היות הבעיה שלי מחלה של ממש. אני
מניחה שזה היה שלב האלימות שעקף את הכחשה בסיבוב. אבל כשהייתי
בת 13 עם בעיות לימודיות קשות רק הרופא הצליח לאבחן סופית שזו
מחלה, ואני בתור בת 13 עם בעיות לימודיות, לא יכולתי להיות
מאושרת יותר מזה, אני זכיתי בהזדמנות פז להכריז רשמית על עצמי
כעל בעייתית ולהיות עצלה מכדי לפתור את הבעיה, כמה קצת שידעתי
(תרתי משמע) שחור בהשכלה היא כמו דיסלקציה, בעיה שעם הרבה
עבודה קשה והתמדה אפשר להסתדר יפה מאד.

וככה באמת הסתדרתי לי יפה, מורים פרטיים בכל מקצוע השכלתי
נחוץ, כמו למשל הייתה זהבה המורה לכתיבה, שהייתה מדברת בדיקציה
מושלמת ואת שרית שהייתה אחראית על המידע היומיומי שלי. את
שתיהן שנאתי. עם הזמן למדתי שגזר הוא כתום וכדור הוא עגול ושאם
רוצים אפשר ללמוד הכל (גם את המספר המלא של פאי) ותאמינו לעצלה
שבי שאפשר לא לזכור דברים וזה לא חשוב.
אבל... (אני מגיעה לנקודה שלי) חשוב לדעת שכשזורקים משפט
באוויר, כמו באפצ'י ממוצע, צריך להיזהר שאף אחד לא ידבק...