אדם לעיתים רוצה את הלבד שלו לעצמו.
לא תמיד הוא שלך ואין בילתו, בילתך.
ימים שאתה עובר לבדך, בכוחות עצמך, סביבך המון רב אך אתה שלך
בלבד.
נכון שקיים תא משפחתי כל שהוא, ואין אדם בודד שכן אז הוא הופך
ל "הלבד האולטמטיבי לעצמך".

אדם לעיתים רוצה את הלבד שלו לעצמו.
רגע-למחשבה הוא הלבד הכי קצר שבו אדם מקדיש לעצמו ורק לו.
שתיקה  היא נסיון של אדם להקשיב.
להאזין לעצמו או לזולת הופך את עצמו לאני ממשי שאחרת אין בו
שיח ושיג.
אגוצנטריות היא "ההקשבה האולטמטיבית לעצמך".

לא תמיד הוא שלך ואין בילתו, בילתך.
דממת-עולם הוא השקט הכי עמוק שבו אדם נמצא לעצמו ורק לו.
דו שיח עם "אני" אחר היא נסיון של האדם לתקשורת.
הקראה לעצמו או לזולת הופך את עצמו ל"לבד מנותק לעצמו".

ימים שאתה עובר לבדך, בכוחות עצמך, סביבך המון רב אך אתה שלך
ב-לבד.