אחד הדברים הכי כואבים זה לראות את הבנאדם שאתה אוהב - הולך
ממך
ופתאום הלב שהיה מלא בתחושה של האהבה - מרגיש ריקנות
והמוח שהיה רגיל לחשוב על אותו אחד ולמלא את הלב באושר - לא
מפסיק להזיל דמעות מהעיניים
וכל דבר קטן מזכיר לך אותו
ופתאום אתה מוצא כל מיני דברים שלו - אצלך
ופתאום אתה מבין כמה אתה לא יכול בלעדיו
ורק אז אתה מבין כמה הוא היה חשוב לך
ורק אז אתה יודע להעריך את הקשר שהיה לכם
ורק אז אתה מתחיל לקלוט שזהו, נגמר.
ורק אז אתה מתחיל להבין שעכשיו זה אתה - לבד, בעולם.
עכשיו זה אתה לבד, ולא אתם - ביחד.
בפעם הבאה כשייראו אותך בלעדיו, לא יישאלו אותך איפה ולמה הוא
לא איתך
כי הם התרגלו לזה, אבל אתה לא.
כי להם זה לא כואב - אבל לך זה כן.
ואתה מרגיש ריק, אתה מרגיש אכזבה,
אתה מרגיש כאילו שהלב שלך מתמלא באבנים ומעיק עלייך
מכאב נפשי זה הופך להיות כאב פיזי
אתה מרגיש שאתה כלום בלעדיו,
אתה מרגיש חלש בלעדיו,
ופתאום אין לך חשק לחיות בלעדיו
ופתאום אין לך חשק לאכול בלעדיו, וללכת לישון בלעדיו
ואין לך חשק להיות בלעדיו
אבל תתעורר - זו המציאות החדשה,
וזה אחד הדברים הכי כואבים שיכולים לקרות.
כשהבן אדם שאתה אוהב הולך ממך...