ברחובות הכרך ובבתי-קפה,
בחופי שקיעה אדומים
בלילות לבנים
אכמה כמשוגע
לה
לא מבטים מפתים עם ציצים שמציצים ממחשופים -
הלוואי והיתה מתה לגמרי בי,
לא זו שכתובה בספרים על ידי משכיבי/ות נשים
או גברים
ככמיהת דוד המלך בלילותיו
פורצות דמעותיי לוהטות בנבכי נשמתי
גולשות למיטתי, טובלת בהן נפשי
כוויותיה
ניתכת במילותיי
ככמיהת שלמה המלך אליה
ששר לה את שיר השירים
חוסרה - מייסרני בשוטים ועקרבים
חוסרה - פוצעני בברזל מלובן,
נצלבת כמיהתי מסמרים בתוך לבי
בחוסרה
מדממת נפשי יסורייה בשיגעון כמעט
זועקת
משוועת
מפלחות שמיים
תפילותיי
ואותה אהבה
תאכה כל חתכיי, כוויותיי, פצעי צליבתי
במגע ידה האוהבת
תורני כיצד לפתוח לבי לקראתה
ואפתחהו -
ובוא תבוא בי
|
