ארד תומס מסון / רסיטל |
בוכה,
היא חלפה על פני במסדרון.
ג'וני.
רגליו מתנודדות
גון פניו
כחול.
עיניו.
באותו חדר אמבטיה שסירבתי
לרחוץ בו שוב.
ג'וני.
ועמו כל התשובות
הדברים שהשתמשנו בהם
בחדרי שירותים עלובים
בדאון טאון שיקגו
לא יכלו לענות
גם לא הבחורות
ששדיהן הגדולים השלו
בחומם ורכותם.
והיום
הרופאה הבוכה בחדרה
היא טרקה את הדלת אחריה
ואני עמדתי בחוץ
ושמעתי.
אחר כך יצאה.
על רגליה יצאה.
עיניה אדומות.
ורק אמרה: רצית משהו?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|