שבה לבדידות, בדידות בלי מגע
קמה עוד יום, חמקה עוד שעה
ליבה עוד לא זע, נשמה אפלה
בלי רוך, בלי תקווה, למה היא כמהה?

נשיקה כה רכה, על גוף כה עירום
נשיקה כה קטנה, עוד רק בחלום
נשיקה, הפשטה, ניצול של התום
נשיקה, הכאבה, אמר לה שלום.

יושבת, בוכה,
מתחרה בנשימתה,
כמו עוד ילדה קטנה, הו כמה טיפשה
ליטוף קטן, לא עוד חוותה
כמהה היא לעוד, נשמה אבודה.

ומה יאמר לה גופה המשתוקק?
ומה יכאב לה עד שתסתפק?
כמו ילדה קטנה, הו, כמה טיפשה
בלי רוך, בלי תקווה, למה היא כמהה?