עופר קנריק / המשפחה שלי |
ברגעים מסוימים בשעות הקטנות
שכולם ישנים ורק אני במחשבות
מדמין אני את הילדים והאישה
שיהיו לי כנראה בעוד עשרים שנה
כל כך יפים
כל כך מאושרים
כל כך חזקים
והם יהיו שלי
בבקרים אקום ואנשק את האישה
אשתה קפה וארוץ לעבודה
והאשה תקח את ילדינו לגן
שיהיו יפים כמו קשת בענן
כל כך יפים
כל כך מאושרים
כל כך חזקים
והם יהיו שלי
ובסופי שבוע נשכח לנו הכל
נטייל למקומות עם תיק גדול
נצחק נאהב נסלח ונבכה
כן,כך בעוד עשרים שנה זה יהיה
כל כך יפים
כל כך מאושרים
כל כך חזקים
והם יהיו שלי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|