אני מאוהבת בך עד כלות נשמתי.
מאוהבת בך עד כדי הרטבה לא רצונית בלילות.
מאוהבת כאילו נגמר לי העולם.
ואתה? אתה מתעלם ממני, אז החלטתי למשוך את תשומת לבך.
עשיתי דיאטה,
צבעתי את השיער,
התאפרתי לכבודך,
ביליתי במקומות שאתה נוהג לבלות בהם - ואתה עדיין ממשיך להתעלם
ממני.
ואז התחלתי לכעוס קצת,
ועוד קצת ועוד קצת.
עד שהכעס גדל מאוד.
הבנתי איך למשוך את תשומת לבך.
איך לתפוס לך את הלב.
שיהיה רק שלי.
שתפסיק לפלרטט עם בנות אחרות.
אמרתי לך "בוא רגע, יש לי משהו להגיד לך."
נכנסנו לאחד המשרדים הריקים בבניין ונעלתי את הדלת.
לא כ"כ הבנת מה הולך שם, אבל כשהורדתי את החולצה שלי אתה נשכבת
באופן אוטומטי על השולחן.
בדיוק כמו שרציתי.
לא רציתי שיכאב לך אבל אתה הכאבת לי נורא.
ברגע שבו עצמת עיניים הוצאתי מזרק מכיס המכנסיים והרדמתי
אותך.
ועל שולחן משרדי מטונף מאבק וזיעה הוצאתי סכין מנתחים ושלפתי
את הלב שלך.
עכשיו הלב שלך הוא בעצם שלי.
יושב בצנצנת פורמלין על המדף מעל המיטה שלי.
בפעם הבאה אל תתעלם ממני.