יולי ל.ר. / שלווה |
המענגת את חדרי הלב
אנחת רווחה
הנפלטת ממרחק הזמן.
זה היסב הראש
המעצב דמותי בת-עצב
מלמדני להביט אחור
מתוך רגעה ונחת.
לעמוד נטועה על מקומי
מחוית דמעה,
ושוב לאהוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|