זה קרה בקיץ, או אולי באביב...
אני בבית, אמא יושבת בסלון או במטבח, אני כבר לא זוכרת, זה היה
מזמן. היה חם ובאותה תקופה ההורים שלי היו נוהגים לשבת בגינה
שלנו ליד החנייה- היה שולחן לבן מפלסטיק ובאמצע השולחן היתה
תקועה שימשייה גדולה עם פסים בצבעים ירוק לבן. בד"כ הם היו
יושבים שם ושותים קפה בערך ב- 17:00 אחר הצהריים (כשאמא שלי
היתה חוזרת מהעבודה).
אותו יום אבא ישב בחוץ שתה קפה וקרא עיתון, בזמן שהוא מחכה
לאמא שלי שתחזור מהעבודה ותשב איתו. אמא שלי עמדה והתבוננה בו
דרך חלון רחב אבל צר באורכו. החלון השקיף בדיוק על שולחן
הפלסטיק עם השמשייה. משום מה באתי ונעמדתי לידה. התריסים היו
פתוחים ואני זוכרת שפתאום ראיתי משהו מוזר באוויר, היתה זו
חללית קטנה שריחפה במהירות, היא היתה כסופה והחלונות הקטנים
והעגולים שלה היו מוארים, לפתע הבהב ניצוץ מאחד החלונות כמו
מעין פלאש של מצלמה או ניצוץ של כוכב, כל זה קרה למספר שניות
ספורות.
למרות שעוד היה אור בחוץ (זה היה בסביבות 17:15) פחדתי מאוד,
ולפני שהספקתי לקלוט מה קורה מיד לאחר שהחללית נעלמה ראיתי את
אמא באה ליד אבא, מתיישבת לידו בחוץ ומדברת איתו. לפתע היא
הבחינה בי ונעצה בי מבט חד כסכין. הפחד הלך וגבר! היא הבחינה
בי שאני מתבוננת בה! זו לא אמא שלי!!! זו חיזר בתחפושת! אמי
האמיתי לא משה ממקומה ועדיין עמדה לידי בתוך הבית והתבוננה דרך
החלון במבט ריקני על הכפילה החדשה שלה. התחלתי לצעוק לאבא שלי
שאמא כאן!!! לידי!!! ושהאשה שלצידו זו לא אמי אך הוא לא יכל
לראות אותה. נכנסתי לפאניקה ולחרדה! רק אני מסוגלת לראות את
אמא שלי האמיתית בעוד שחיזר בדמותה משוטט לו חופשי, וכולם
סבורים שאותו חייזר הוא אמא שלי.
הם משתלטים על העולם. הם משתלטים עלינו!
אף אחד לא מאמין לי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.