|
ישובה על טריבונה מול ים
והגלים מתנפצים אל ליבי
אל תמתיני שישברו את
שאוחה.
קומי לך.
לכי.
לכי.
הצטרפי אל העננים במסעם
פנים רבות להם. ראי.
לימדי
לשנות את קווי המטר של רוחך
לעבות דמעותייך
לחוש
ושוב לחוש
ושוב להתלהק אל מחשבותייך.
בגלל ים מלוח שאת
גליו אני נושמת - |
|
|
משום מה יש
תחושה שמחרימים
את שממית. אבל
כל מי שמחרים
שממיות ביתו
יהיה מלא
זבובונים
ויבחושים כחול
על שפת הים.
שממית מלכת
הרשת, על ספת
פרויד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.