19.12.2000


בעמקים מסתתרות
טיפות מים זעירות
אגלי מים שקופים  
שנקוו ממעיינות עלומים
אגלים
טבעיים, טהורים
זוהרים, נוצצים
אשר מעולם לא פרצו ונגעו
בפני הרקמה הסבוכה

הן בלתי מוכרות
לא ידועות
לעיתים, הן קרות
לעיתים, הן חמות
פעמים
נמסות
ומתאיידות
פעמים נקוות ומתעבות

אולם, הן תמיד קיימות
הן חיות ונושמות
את ריח גופך
את שחור שערך
את חיוכך שנעלם עם הרוח
את צחוקך בחלל החדר
את המנגינה הנוגעת ביופי
ואת ההנאה
שבנגיעה

הן זוכרות גם ימים אחרים
ימים של קור
שחודר מבחוץ ומאיים
להקפיאן
ליצוק אותן אל מעיינות אחרים

הן עדיין מרגישות
הן חשות
הן אוהבות אותך
מחכות לך
רק לך