אתה מנסה להאחז בה,
להאחז בתקווה, או שמא היא שקר אחד גדול?
אתה אינך יודע או שאינך רוצה לראות את האמת.
מפחד להתמודד איתה.
אתה מפזר משפטים של : "עדיף אמת מרה משקר"
אבל אתה חי בו, חי בשקר.
חי בשקר שעוטף אותך, מתכחש לסביבה שלך,
מתכחש לבדידות, לחיים, מתכחש לעצמך.
מתכחש לצרכים שלך ומתפשר עליהם בכל המובנים.
עד מתי תמשיך לחיות בו? בשקר?
עד מתי תמשיך להתפשר?
אתה אינך יכול להשיב עליה, על השאלה.
אתה מסתגר, מהסס להשיב,
ואולי זה נוח? נוח לך לחיות בו,
פשוט להפסיק להילחם, להפסיק לחיות.

איפה את? איפה את אהבת חיי?
התשובה לתפילותי? התקווה לחיי?
איפה נעלמת? איפה נחבאת את?
מדוע אינך מגיעה?
עוטפת אותי בזרועותייך, מלטפת אותי,
ואומרת שיהיה בסדר, ושהכל יעבור,
אוהבת אותי, דואגת לי, מענגת אותי, מספקת אותי.
אולי זו בקשה גדולה מדי בשבילך.
אולי אני בעל יותר מדי דרישות,
אבל זה מי שאני ואם את שם, צרי קשר.
אמרי לי שזו אכן את, את המלאך השומר שלי.
שזו את, את התשובה לתפילותיי.