זרע פיתויי בך נזרע
וקול החרטה והמצפון לא נשמע,
במשחקים אסורים בחרנו
לאחר שממין נישואינו התאכזבנו.
כל אחד מאתנו הצהיר הצהרה,
כל אחד מעולם אחר בא.
את ביקשת סקס טהור,
אמרתי: "לא מכיר חיה כזאת"
שיחקת אותה מתירנית
ואני, מה זה, כזה רגיש.
טרחת לומר: "אני קופצנית",
מין אישה כזאת חופשית
המשיבה לעצמה שנים אבודות
של שנות נאמנות ללא פשרות.
הזהרת אותי מרגש כמו מאש,
ביקשת רק חשק לממש.
ואני כזה מין רומנטיקן,
גם אם חרמן לא קטן,
צחקתי בקול לזאת הצהרתך,
ידעתי שאל לבך אזדחל,
את מוחך אבלבל
ובתוך נשמתך אתנחל.
עוד בטרם מעשה, לפני שניפגש,
סם הרגש שטפטפתי החל בך להיספן.
מילים יפות לחשת,
בהצהרתך שלך פקפקת,
ליין, נרות וקטורת דאגת
שלא יחסרו במפגש-
כל הסממנים הרומנטיים
הובילו כל מעשי ידייך;
התכליתיות ירדה לטמיון
והרומנטיקה נישאה בגאון.
והנה לאחר לילה מלא סערות
אפוף ריחות ותחושות,
את, המתירנית, מלאת תקוות
ומלותייך מתארות הציפיות
לעוד ימים רבים וקסומים
ליד חוף הים בחולות זהובים,
ומחשבות טובות אלה, אישה!
מן הרגש בלבד, ואומר בלי בושה:
סקס ,עם כל הכבוד,
תמיד יבוא (אצלי) רק בעקבות...
13/04/01 © |
