אופליה קוביין / רקמת צלקת |
שקט
רק רקמת
צלקת
וגוף חולה
מלא
דלקת
אני צועקת
אני יורקת
דם
צפרדע
כינים
ערוב
מרוב
שאני צודקת
לא רואים
את הסוף
אין לי
שקט
רק מיטה
חורקת,
שינה
שאת חיי
יונקת
אני דולקת
אני פורקת
עול
וזעם
ומין
ורוקנרול
והכל
הוא לקט
של סבל
גדול.
אין לי
שקט
רק רקמת
צלקת
ונשמה
שמתרחקת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|