|
חלמתי על מקום
שאליו אגיע בחלום
אגיע ללא רצון
בערב יום ראשון
ידעתי שמשהו עומד לקרות
שהלב שלי עומד לשבות
אבל חלמתי
שאת הכל דמיינתי
לא תמיד החלומות צודקים
גם אם בכך מאוד חושקים
ידעתי שזהו זה, זה הסוף
לא תהיה יותר הזדמנות לאהוב
הגעתי בחלום למקום הזה
מקום שחור
אין שום אדם מוכר
כל צעד הוא חור.
והנה הגיע הרגע
לעזוב את הרגע.
אני חייב ללכת, להתראות
אני לא יכול להשתהות. |
|
|
אני דווקא
מאמינה באלוהים,
אני גם מאמינה
שהוא אישה, אבל
איזו מן אישה
קוראת לעצמה
בועז רימר?!
זאטוטה
פסיכודלית,
שוקלת אתאיזם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.