היא מתמכרת לעינוגי הגוף כבהתקפת בולמוס,
הדופק כמו רעם ברכותיה, כמו אלוהים עצמו,
מדבר מן הסנה הבוער
ביערות הכרמל, בשירותים מטונפים של פאב הומה,
מילותיה מטונפות פי כמה, האודם מחוק מתוך האתמול,
ולשונה המיומנת מתגרה ומציירת מעגלים של טמטום,
מוצצת רוקו ונושכת בזעם חיה של טרף
במושב אחורי של וולבו יד שניה יד שלישית יד מאה החומדת דדיה
וחופנת פטמותיה הזקורות,
גבה מתקמר ורגליה מוכיחות גמישות של פרימה-בלרינה
בשיאה, נאנקת וגונחת את כל פחדיה
וכל שנאתה למין הגברי,
וגרגרי החול בחוף הים נמהלים בזיעתה ודובקים בעורה החשוף,
בצווארה, בבטנה, בערוותה, שורטים כמו נייר שיוף,
והיא היא העוגבת ופוקדת ושוגלת ובועלת,
מתמכרת לעינויי הגוף כבהתקפת בולמוס
כי השטן מקטרג השטן מקטרג
תשע נקודה שמונה בסולם ריכטר ופולטת,
מקיאה אותו החוצה ממנה והלאה, מקיאה וחוזרת חלילה
ללבד