|
פסו האמונים
פסקו ואפסו
אפר על ראש תמר
וכותנתה פסים קרועה
פסים כאיפוס
טמונים בפס ידי
כל מציאותי בכפי
הרועים בגדו בי
טמנו כותנתי באודם
חושיי התלו בי
כבגדי האדמוני
הכר למי הפתילים
הכותונת הכר למי
ופרוש כותנתי
רחבה ומשופעת
מנקודת אין זו
ותהי פיסתי בר |
|
|
"שאני הולכת
ברחוב אני נזהרת
לא לדרוך על
קקות של כלבים,
מה לעשות, ככה
אני"
בוליביה,
הראיון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.