[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קוואזי סטטיק
/
ריקוד אחרון

מריון היא רקדנית במועדון. מריון רוקדת על הבמה כל ערב לקול
נגינת סקסופון וחצוצרות, פסנתר וקונטרה בס. היא מגיעה כל ערב
לפני שהמועדון נפתח ורוקדת עד הלילה, מאוחר, בלי לקחת הפסקת
מנוחה.





מריון היא החיים של המועדון. כמו לב שבלעדיו המועדון יהפוך לקר
ונוקשה, כמו דם הנושא חום וצבע לכל פינה מרוחקת. גדילים
מקושטים מתנופפים משולי שרווליה, מריון רוקדת על הבמה לקול
המוזיקה. המוזיקה לפעמים קצבית, לפעמים שקטה. מריון רוקדת בכל
מקרה.

מריון רוקדת ולא מראה סימנים של עייפות. היא רוקדת בשביל
האורחים, רובם לא מעיפים בה מבט בזמן שרוקדים על הרחבה המוארת.
בזוגות הם רוקדים, מחליפים קצב ממהיר לאיטי, כמו מריון. היא לא
מסתכלת עליהם, מדמיינת את עצמה מנצחת עליהם, את עיניהם ננעצות
בה.

מריון רוקדת כאילו אין מחר, אחרי ימים שמחר לא היה להם. מריון
היא החיים של המועדון כמו שהמועדון הוא החיים של מריון, והיא
תמשיך לרקוד כל עוד תהיה מוזיקה ואנשים לרקוד בשבילם. נותנת את
הכל מעצמה מתוך תקווה נואשת שמחר יהיה משהו חדש לתת. לחייה של
מריון סמוקים מדם, מריון היא הדם של המועדון.

מריון בקושי שומעת מוזיקה. פסנתר ובס נבלעים מתחת לסקסופון
שנדחק גם הוא לשולי ההכרה, זמזום שיש לשמוע רק כדי להישאר
בקצב. מריון לא רואה את האור המרכזי הגורם לה להזיע, היא רואה
רק את הרוקדים. היא לא מרגישה חוטים נוצצים מתנופפים משולי
שמלתה ומצליפים בלחייה לפי הקצב. מריון מרגישה חוטים שקושרים
אותה למועדון, מריון היא החיים של המועדון.

מריון רוקדת כדי להציל את החיים של עצמה. לפני הריקוד אין כלום
מלבד ציפייה, אחרי הריקוד אין כלום. רק געגוע. כל לילה מתה
מריון אחרי הריקוד, כל בוקר נולדת מחדש. רוקדת בכל פעם
בהתלהבות של פעם ראשונה, בייאוש של פעם אחרונה. מריון קשורה
למועדון, המועדון הוא החיים של מריון.

מריון מאבדת את עצמה לריקוד. החיים זולגים ממנה אל המועדון,
הרוקדים משולהבים כמו שמעולם לא היו, שוכחים את מריון ואת
עצמם. היא נולדת בריקוד, נותנת למועדון עד שלא נשאר לה כלום
לעצמה, כי אין מחר בשביל מריון. מסביב למריון המוזיקה צורמת,
האור מסנוור, הגדילים משאירים פסים של דם על עור לחייה שהפך
כבר חיוור. מריון נתנה כבר כמעט את כל חייה, שורפת אותם מתוכה
ביחד עם החוטים שקושרים אותה. מריון רוקדת בשביל עצמה בפעם
הראשונה, רוקדת בפעם האחרונה בשביל אף אחד אחר. מריון מתה בסוף
הריקוד, חייה שלה כבר אזלו כולם. חייה של מריון הם המועדון.





השראה: Yoko Kanno - Road to the West, מתוך פסקול הסדרה
Cowboy Bebop.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אני באמת
ארצה לעשות משהו
שונה,
אני אצבע
לצהוב.



אפרוח ורוד,
לפעמים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/11/03 22:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קוואזי סטטיק

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה