סיפור אמיתי על נערה בחיי, כמה שאני צריך לכעוס עליה על מה
שעשתה חוץ מבשיר, איני יכול...
התחלנו כידידים, לא משהו רציני
אחרי כמה זמן נהיינו חברים
הכי טובים שאפשר, אך,
נגררנו לרגשות שווא, אמיתיות,
שלא במקום.
עברו חודשים מאז אותו היום,
אמרת לי: "זה לא הולך".
שתקנו חודשים, ונעלמנו חודשים
לפתע נפגשנו, בבית קפה
התחברנו חזרה, דיברנו על הכול
צחקנו!
שלושה שבועות מופלאים, מדהימים,
מרגשים, מטמטמי חושים!!
נשקת לי....
בזמן הכי לא מובן! נגררתי,
היה זה מעשה שאיני יודע לתארו
ואז, שתקת! נעלמת! ואני,
יושב, חושב, מנתח...
מחפש תגובה!
לא תשובה אפילו, רק תגובה קטנה
אך גם זאת מנעת ממני...
הלילות, לא היו חשוכים כך מעולם
והימים, לא מביאים לי עוד אור.
ועכשיו, הינך שותקת. |
