ושוב עולה השאלה
של למה לבד?
ואיך זה קרה?
ולא יודעת אם להמשיך לחשוב
או פשוט לעזוב הכול בשקט,בצד.
ואז לבכות,לבכות דמעות של קרח
קפואות כמו הלב.
לב שכבר לא אוהב יותר.
לא מסוגל להתקרב,לאחר.
ואז באות גם הלהבות .
להבות של אהבה,אדומות ולוהטות.
וממיסות את הקרח שבפנים
עד לנוזל חסר פנים.
וכשהלבות עוזבות,הוא ישאר שם לבד.
בלי אפאחד שיעזור לו להתגבר על הפחד.
הוא פשוט נשאר נוזל,מומס,מורעל
חסר פנים,חסר חיים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.