וואו זה מדהים זה היה באמת יום מהמם,היו מסביבי קילומטרים של
עשב ירוק ורך(אבל לא מהסוג שמעשנים מהסוג העדין והיפה)והמון
פרחים צהובים גדולים ויפים שנראו כאלו הם נפתחים כלכך גדול
בגלל שהשמש מאירה ישר אליהם,ארנבונים ורודים עם עיניים גדולות
קיפצו להם בכול מקום וחייכו אלי חיוך גדול.
ואז התעוררתי.
פתחתי את העיניים וראיתי רק המון חושך כמה כוכבים ורעש של גלים
שנשברים על החוף,ניסיתי להרים את הראש כדי להבין איפה אני,אבל
הוא כלכך כאב כשניסיתי להרים אותו.
סובבתי את הראש הצידה כדי לראות מה קורה וראיתי משני הצדדים
שלי בערך חמישה ידידים שלי,ומדורה דועכת.
עכשיו התחלתי לקלוט היינו שיכורים בטירוף כול הלילה.
כן אני מתחילה להיזכר שאמרתי לו שאני אוהבת אותו.
כן....זה היה מקסים,רגע,אני לא מאמינה,אמרתי לו שאני אוהבת
אותו.
אבל איך יכולתי???הוא הידיד הכי טוב שלי
ובכלל יש לו חברה.
אוף אני לא מצליחה להיזכר מה הוא אמר לי...אולי הוא אמר לי
שהוא גם אוהב אותי??כן...זה יהיה מושלם
אבל אם הוא באמת אוהב אותי אז מה עם חברה שלו?
היא תיפגע וזה ישב עלי כול החיים.
לדעת שהפרדתי מישהי מושלמת כמוה מהאהבה האמיתית הראשונה שלה.
אבל מה איתי?גם אני אוהבת אותו,גם אני רוצה אותו בדיוק כמוה
טוב אני יוותר על מחשבות של סתם כי הוא בטח בכלל לא רוצה
אותי.
בעצם מה הסיכויים שהוא יאהב אחת כמוני?סה"כ ילדה-נערה
לא יפה במיוחד,לא חכמה במיוחד ובכלל לא במיוחד!
וחברה שלו...גאד היא מושלמת אם אני הייתי רוצה מישהי זה היה
אותה,נו אז מה כבר הסיכויים?
פתאום קלטתי את העיניים שלו נפתחות,והוא נראה מבולבל כנראה גם
הוא לא ממש הבין איפה אנחנו.
אחרי שתי דקות הוא הרים את הראש והיה לו מן ניצוץ מדהים כזה
בעיניים.
ניצוץ כמו שאני הרגשתי שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי.
פתאום הוא חיבק אותי בעדינות ואמר "את זוכרת אהובתי?את זוכרת
את מה שאמרנו אחד לשני?"
ואני רק אמרתי "אני באמת מצטערת,אני לא זוכרת כלום...הייתי
שיכורה."