פקח עיניים אומר לי קול, פקח עיניים...
והרי העיניים הן כל מה שרואה אני. והן מביטות בי, והאישונים
כחורים פעורים הקודחים במוחי וחודרים לנשמתי במן תחינה אילמת.
והוא ממשיך - "פקח עיניים, תתעורר", אך אני במקום אחר, תלוי על
חבל דק.
מתחת תהום, ודממה חסרת שם מתגנבת לעברי בלחישות של מוות- האם
אענה?
גופי מפרכס בעוויתות והסיוט מקשה אחיזתו עלי.
משהו איום עולה מן האפילה, משהו אורב שם.
לאט לאט הערפל מתפזר...
ואין שם כלום - רק אני מרחף בנצח...
פתחתי עיניים.