לפני כל הסייגים
לכל דבר יש מחיר
לחופש - אי ודאות
ואולי גם אומללות
בדידות
ושאר חולירות
לעונג יש הפסד
השאלה היא אם המחיר שווה
תן וקח
אבל בינינו-
הרי זה לא צריך להיות כך
כי אנחנו לא רוצים לשלם
קמצנים ורוצי הכל
הננו.
האם האהבה שאני נותן
שווה לאהבה שאני מקבל
או להיפך
או למישהו אחר
או שהיא פשוט מתגלגלת לה בעולם
כמה לא מקורי
אבל מטריף
או שאולי זאת רק המגבלה של השפה
שמכריחה אותנו לקרוא לטירוף בשם.
יוחנן. עד כמה שניתן להיות לא אישי.







------------------------------------------------------









מתי האהבה תפסיק
לככב בשירי?

אולי מתי שהיא
תהיה יותר
מציאותית ונתפסת.
או כשישעמם.
------------------
לדוגמא:
כשאפסיק לכתוב שירים.













------------------------------------------------------














מתי האהבה תפסיק לככב בשירי?
כשאהיה אולי רציני
או שאוריד אותה מגדולתה
או כשאתחיל להעמיד דברים בפרופורציה
ולא אתהה על קנקנם שאיננו
או כשאהיה מרוצה בחלקי
וכו'.
למה צריך לכתוב את זה בכלל?
הרי הכנות היא בולשיט.