לילותי עם ג'ק, ישובים בקצה בר.
לוגמים מחשבות גדולות
מכוסות זכוכית, קטנות.
הבל מבחוץ... דממה מבפנים.

"איפה בחורות"? שואל ג'ק-ציני-מר
ושולח מבט מחוספס אל ישבן ניצב על זוג רגליים.
אני נבוש.. מוריד עינים,
מכרסם איזה מילה בין השיניים.
"תפתח את הפה, פחדן!" מלטף הוא את קולו בארסיות,
ואז שולח מבט מהול תשוקה
אל זאת עם השדיים,
מחייך, חושף שיניים.
"ג'ק תירגע", אני גוער(מבפנים בוער).
הוא מתעלם, מזמין עוד חבר... ג'ון.

לילותיי עם ג'וני וג'ק, כשלושה מוסקטרים
יושבים בקצה בר.
לוגמים מחשבות סוטות
מכוסות זכוכית, קטנות.
הבל מבפנים... דממה מבחוץ.

"איפה הביטחון?" שואל פתע ג'ון, "הלך לישון"!
צוחק ג'ק וחוזר לנעוץ את מבטו אל תוך שפתייה
של "ההיא" עם השדיים... אני, ישוב בין שנים,
ג'ק וג'ון-ג'וני וג'ק עטוף בנחשוליהם החמימים,
שותק...
לו רק ניגשתי אל ה"היא", קרוב לוודאי הייתה
מסיימת את הלילה במיטתי.
"גש אליה", מנחש ג'ון את משאלת פיני."לא, לא כרגע" עונה
"אני נטוע בכיסא" (ועתה כשג'ק עמוק
אל תוך מירמורו שלי נעלם)
ג'ון אינו נרדם.
רק מזמין לשבת לצידנו
את עזרתו הנשית-"עלמת הלתת"
הלא היא-"גינס ג'ופלין" הפלרטטנית.

לילותיי עם ג'ק, ג'ון ו"גינס ג'ופלין" ישובים בקצה בר
לוגמים כוסות גדולות
ממחשבות זכוכית שבירות
ודממת ההבל נשמעת כצעקה
מפנים... וחוץ.

"גינס ג'ופלין" ללא היסוס את ידה אל עבר
מפשעתי שולחת ולוחשת בתשוקה:
"נו.... מרגיש איזושהיא תזוזה"?
אני נבהל מוריד את ידה,
מגמגם מילמול כתשובה
וזוחל לשירותים להירגע.
להפתעתי לא מוצא שם משוגע,
אלא בחור די נאה מבחוץ... ומבפנים?
בוז ועם הארץ.

לילותיי עם ג'ק ג'ון "גינס ג'ופלין" ובוז ועם הארץ
ישובים בקצה בר.
הם לוגמים, אני נרדם.
"לאן תלך"? צועקים,
"הביתה" עונה,
"לבד"? מקניטים.
"לבד"! צועק ומתנדף החוצה אל הלילה
אפוף במחשבותיהם, עמוס בניקוטין,
בפנים? הכל שקרים, הכל שקרים!