ארבל הכרמלי / זריחת הנשמה |
מן השחר את עולה
את דמותך רואה קרבה.
תקווה שבלב - תקווה חדשה
אל מול מציאות הומה
פעימה נחסמת
פעימה סוערת
נשמה בוערת,
כאש שלהבת...
שכרון חושים
נוסק למרומים
ואני ואת - פה
נמצה את תומו...
ונדע ימים,
שעות, רגעים...
של שכרון חושים...
עם נסיקה כה יפה לגבהים...
אותו יופי נפלא -
אותה התחושה -
צביונה,
צבעי קשת מופלאים -
זכים, משכרים...
הנה הולך ופוחת לו העצב
לבך מתמלא רננה,
צחוק נפלא - חיוך מחליף צביטה...
האמנם?!
19/12/01 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|