|
לא מוצאת את עצמי בעולם
גם כינורי כבר נדם
החלילים כבר לא נוגנים
עלי כולם מלחשים
רק הנבל שנותר
את סיפורי עודנו שר
מבכה את כאבי
טופח על כתפי
אני פה לצידך
לעולם לא אעזבך
אשפוך על עולמך קצת אור
אנגן לך שיר מזמור
נכמרו רחמי התווים
על ליבי שוב הם נוגנים
כמה אהבתי ובכיתי
על זכרונות מתוקים התרפקתי |
|
|
איך יכולתי
לעמוד במבט של
כל יכול.
מילות שיר
הפתיחה של אחת
מהתוכניות
הגאוניות שנוצרו
ונפטרו.
מוקדש לבועז
רימר, אחד
האנשים הגאונים
שחיים וקיימים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.