"זין! אני לא מתגייס. מה תעשה לי?", שאלתי את הקב"ן, שהביט בי
במבט משועמם משהו. היה לו פרצוף שאמר: "תגמור כבר ונלך הביתה,
אני ממש עייף".
הוא רשם משהו בתוך היומן. "אז אתה משוגע?", שאל הקב"ן בקולו
המונוטוני, ותקע בי מבט ריקני של אדם שנרדם כל ערב מול
הטלויזיה.
הרמתי את ידי והראיתי לו סמיילי שציירתי על היד מבעוד מועד.
"תכיר, זה רובי", אמרתי לו, "היועץ שלי". הקב"ן רשם עוד כמה
מילים ביומן שלו. הוא הביט בי במבט המשועמם שלו. "אתה משוחרר",
אמר וקם.
אני יצאתי כשחיוך עליז שפוך על הפרצוף שלי, בעודי מזמזם את
"פרחים בקנה".