עצב פנימי / אני זאת |
אבל אתה הוא זה
שתייבש לי את הדמעות.
כי לא נקשרתי אליך -
ננעלתי עליך.
ולכן אצלי תמיד תשאר
ספק זיכרון
ספק בשר ודם
אך לשניהם משתייכת הנפש.
אותה נפש תובענית
כמו הר הבוץ מהילדות.
תשיל את עורך
וכולם יתפללו לאותו אחד,
אם רק הייתה האפשרות.
לא מובנים משפטיי הכתובים,
אבל אתה הכנסת בדבר אנושיות
ועכשיו, אני זאת שאומרת,
שנינו ננוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|