|
היתה זו שעת בין ערבים
היא היתה מוכנה - חיכתה הרבה זמן
לא רצתה לחכות עוד
פיסקה רגליה מעט - העבירה ידה בין רגליה
הרגישה את העור המתוח על רגליה
פיסקה עוד קצת - ועלתה מעליו
הוא חיכה לה כבר הרבה זמן
כולו זקור ומתוח וחם - כל כך חם
התישבה בעדינות - מרגישה את הגודל שלו
את החוזק שלו - את החום הפורץ ממנו
הניעה גופה מעט קדימה ואחרוה
הצמידה רגליה לצידי גופו
הברכיים היו כפופות
ידיה אחזו בו בחוזקה
היא הרגישה איך הוא נע וזע מתחתיה
בין רגליה - איזו הרגשה נפלאה
הרכינה ראשה אחורה - כאילו מישהו מושך לה בשער
ואז החלה ברכיבה איטית
מגבירה הקצב לאט לאט
ידיה אוחזות בחוזקה בו
רגליה צמודות אליו - לא עוזבות
יותר מהר
יותר מהר
מרגישה איך הוא נע מתחתיה בקצב הולך ומתגבר
את כולו בין רגליה מרגישה
חזק כל כך
מידי פעם מקפיץ אותה מעט מעלה ואז
הנחיתה הרכה הזו - ישר עליו
בין רגליה - אוי
נאנקת מאושר
לא מאמינה כי לא עשתה זאת עד היום
הפעם הראשונה
הרגשה עונג מתוקה כל כך
כולה רועדת - הוא רועד איתה
מרגישה שלעולם לא יפרדו
חובקות אותו ברגליה - עוד ועוד
ידיה מלטפות את צידי גופו
מעבירה יד אחת בין רגליה
איזה חום פורץ משם
רוצה עוד ועוד
שלא יגמר - שלא יפסק
אח - הרכיבה הראשונה על אופנוע כבד |
|
שתי ילדות
יהודיות מישראל
יושבות על ספסל
מחוצ לבית אנה
פראנק באמסטרדם
ומחכות שהוא
ייפתח. פתאום
עובר מישהו על
אפניים.
הצפרדע המדברת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.