איפה שאני לא אהיה, מה שאני לא יעשה, לאן שאני לא אלך-
הם תמיד ישאלו כי הם אנשיי השאלות.
אם אני הולכת הם שואלים- לאן?
אם אני מתכננת הם שואלים- מתי?
אם אני חיה הם שואלים- למה?
אף פעם לא הבנתי את אנשיי השאלות.
למה הם צריכים לשאול כל כך הרבה?
הם פאקינג עיוורים? הם לא רואים שלי הם מציקים?
על כל כך הרבה שאלות אני צריכה לענות ביום...
הם רודפים אותי אפילו בחלום!
אלה אנשיי השאלות, הם ממש נולדו בשביל לשאול שאלות,
לא מרוע לב חס וכרפס! הם פשוט....אנשיי השאלות ואין מה לעשות!
למרות שהייתי שמחה אם ינסו בשבילי, רק קצת, להשתנות.
כשאהיה גדולה אני בחיים לא אצטרף לאנשיי השאלות, אבל אם
רק בטעות, אני לא אשים לב ואתחיל לשאול הרבה שאלות-
תירו בי בבקשה!!! אני לא רוצה להפוך לאחת מהם....
היי רגע לאן אתם הולכים?!? אופס, זו הייתה שאלה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.