ניר שיבז / לעת ערב |
בנגוע השמש באדמה
וענפי ערבת הנחל, בשלולית שחורה
יצאו מילים צמאות
ונשימה חנוקה.
אוושות הלב הגבירו השתיקה
וקצף של גלים,
בישר על בוא תקווה.
ואת מי שקורא שיר זה,
ומחפש את העיקר
ארגיע ואומר: אם לא היום אז בטח, שמחר.
כי זהו שיר של טבע, שחור ולבן,
עצב ותקווה,
פרידה ואהבה.
זה שירי,
זה שירך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|