|
אהבתיך בהנץ האביב
עת פרח פורח, ועץ מלבלב
ושדות מוריקים
לי יזכירוך
אהבתיך ביקוד קיץ
עת חום ושרב
עת יבש מעיין
וקמלו הפרחים
רק דרדר יפהפה
אלי ידבר
אהבה
בשמך
אהבתיך ביום סתיו
עת נדוד העלים מן העץ
עת אצאה נדוד אף אני
בחוסר שקט
ובלא מנוחה
נע ונד
מחפש את נפשי
רק במעוף נחליאל
ובצמח חצב
אזכרך בסתיו
אזכר, ואוהב
אהבתיך עת חורף
עת לילה ושחור
וטחב אפל, וקר ורטוב
ואנכי פצוע, דווי ועלוב
פגיונך האפל
עוד נעוץ בגופי
תמיהה וכאב, ועל מה ומדוע
דוקרים עד חדרי לבבי
ולאור הברק
שביל אדום
מדמי שנזרק
ובשכבי בעיניים פקוחות
והחול נוטף אוזל
משעון החיים
רק משפט אחד עוד רציתי לומר
אהבת אמת אהבתיך אלהי,
אהבה שאינה תלויה בדבר. |
|
|
ציניות-
1. תורת
הציניקנים
הקדמונים.
2. [בהשאלה]
ראית הצד הבלתי
רציני שבתופעות
שונות, יחס של
זלזול במקובל,
במוסר החברתי:
הציניות גובלת
לעתים בניבול פה
ובחוסר בושה.
אותו גס רוח ענה
בציניות
לדורשיו. בדיחה
גדושה ציניות.
אבן שושן, רגע
של עברית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.