מתחת למיטה שלי יש חלל ענקי.
כל לילה לפני השינה, אני מדמיינת.
מדמיינת שיש שם כל מיני יצורים.
יצורים מוזרים, מעולם לא ראיתם יצורים כל כך מוזרים.

ואחרי זה, כשאני נרדמת, אני רואה אותם יוצאים מהחלל ההוא.
רוב הזמן הם נחמדים, עוצרים ומדברים איתי.
ולפעמים, לעיתים רחוקות, יש גם חרא של יצורים.
אותם יצורים שלא יעצרו וידברו איתך,
לא ישאלו מה שלומך, לא ישאלו מה חדש, אם קרה משהו,
כלום.
פשוט יעברו לידך וימשיכו ללכת, כאילו לא היית שם בכלל!

אתמול בלילה, כשישנתי,
בא אליי לחלום יצור שעוד לא פגשתי מעולם.
הוא ניגש אליי, קראו לו יהושע.
הוא היה מהיצורים הנחמדים, אפילו מהנחמדים מאוד -
שאל מה שלומי, מה חדש.

ניצלתי את ההזדמנות שאני מקבלת יחס סופסוף, ושאלתי אותו שאלה
שרציתי לשאול המון זמן.
"למה יש יצורים שלא עוצרים ומדברים איתי, כאלה חרא של יצורים?
איך זה שיש כאלה ויש כאלה?
אתם לא בול אותו דבר, דומים-דומים?"

הוא ענה לי שבימים שאני הולכת לישון בהרגשה טובה,
באים החרא של היצורים.
מנסים להרוס לי את המצברוח, עוברים ולא מדברים, אפילו לא
שלום.
ובימים שאני מרגישה ממש חרא, באים היצורים הנחמדים, אלה
ששואלים מה שלומי, מה חדש, אם קרה משהו.

טוב, לפחות עכשיו אני מבינה למה רק לעיתים רחוקות, קופצים לבקר
החרא של יצורים.

תודה יהושוע, באמת.