הצחור שבשלגים עכור הוא עד כיעור
בעת עמדו למבחן אור פניך החלק

השטן ופמליית רשעו הופכת מלאכי שרת
בהביטם בדבש עינייך הממס אש גיהינום

הורד שקטפתי לך מתהומות אהבתי
אינו אדום דיו לתארה, מסמיק כמוני בין ידיך

ההימליה המושלג מתחרה בדיונות הסהרה
בניסיון אומלל להתחקות אחר מורדות שער ראשך

כל פלאי תבל מרכינים ראשם בכניעה מוחלטת
בפני אודם שפתותייך המסותתות כמעשה קסמים

בועות של חלומות ורודים על ביחד מאושר
מתפוצצות בין רגע כשאינך פה לידי עכשיו