|
עמדי מלכת ונוחי
עצרי מעט וראי
במשעולי דרכים
נערמים כל העצב
שבחלד
והברקים שבמרומים .
אכן
עוד נוזפות הרוחות
עניתי
שואגות הסופות
בנפשי אדם וחשכת שקט
מדמימה סביב .
אבל
הבט מעבר לגבעה הכהה
צלילים מרקדים
במעגלי חדוה
תולים קטעי מלים
בדמי הליל .
אך דברי הלמו בשקיפות החלל
הבוהה ונוהה
בשקט ערגה דוהה
פזורה למרגלות
הריק
הנותר מלא בבדדה
אטומה.
4.09.2003 |
|
|
פעם, שהייתי
קטן, תמיד אמרו
לי ש"תגדל
תבין"... גדלתי,
ועדיין אני לא
מבין, אבל לפחות
עכשיו אני יכול
להגיד את זה
לילדים קטנים
-אחד, שעדיין
תוהה מי זה
האלוהים הזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.