|
בי עוד חי
אותו השיר
עולה מעת לעת
על עט
חובק אותך
פניך
מוכרות לי ממקום
שאהבתי כמו אישה
הישר מבט
אל חמוקיי
בבת עיני
בבואתך
מראות מראות
צללים בחושך
שלי
על קרן אור
שלך
נטיפים של אש
בתלתליך
עיניך רושפות
והסנה בוער
מאכל אותי
ותומתך
אופפת את עיניי
מאפילה על חושיי
כזרקור של קטיפה. |
|
|
אבל הוא עשה לי
פרצופים
מעצבנים.
יגאל עמיר
בניסיון אחרון
לתרץ את הרצח. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.