|
וברגע שהוא עזב
גב שרירי חלק וצר
יורד במדרגות הגישה אל ביתי
מתרחק במורד רחובות נטושים
של שבת
צליל עמום של שבירה
עולה מתוכי
מביטה-לא מביטה
בשאריות ארוחת הבוקר
שהותיר אחריו בלכתו
חפוזה
משליכה יחד עמן
כל שנותר
ממנתי שלי
תאבון שהיה בי
ונעלם. |
|
|
אם היה פרס נובל
לכדורגלנים, אין
ספק שהייתי זוכה
בו.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.