עוד טיפה התווספה לכוס ואני נחרדת מהמחשבה.
מבלי משים לב טעמו של תרכיז הכאב נהיה מר יותר מאי פעם, גווניו
כהים ומבעיתים, טעמו מזעזע את כל חושיי. אני מביטה באימה
ובחוסר אונים על הכוס וחוששת מהטיפה הבאה שתהיה כה הרת גורל.
באפיסת כוחות נוחתת על המיטה ונעלמת לשעות ספורות.
הוא עומד מולי, טהור, עדין ומושלם, מסחרר אותי מרוב אושר.
הוא חושף בפניי עולם שלא האמנתי בקיומו.
אושר, אושר, אושר - אני כמעט צורחת.

אהההההההההההההההההההההההההההה

פוקחת את עיניי,
אור!
תוהה כיצד זה שכל כך מואר וכל כך חשוך בו זמנית.
מושיטה את ידי לעבר הכוס ונחרדת!!!


עוד טיפה התווספה לתרכיז הכאב, כה הרת גורל...