עידו ווייס / קלשון כתום |
שאגת אריות וזאב מיילל,
בסקרנות עוקב אחר המתרחש
בידי אוחז את לפיד האש.
ראשי נתמלא תהיות אפילות
כיד הבורא על חיות אומללות.
כביש אפר נמתח לפניי
קשרו ידיי, עקרו עיניי.
מול הוד מלכותם אני נשפט
על בגידה באמונה כסלידה מהדת.
לעיזבון שפטוני ללא רחמים
דבריי הנאורים נשמעו כה ריקים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|