שוכב בודד בין חברים
קולות נוראים מזעקות הורים
בוכים עלינו,הבנים השבויים
בשבי נלקחנו ונקברנו חיים.
פנינו כוסו בחול ואדמה
כמו אותה בחורה ששילמה בדמה.
מלאים רסיסי מלחמה עזובה
לאחר נטישת נשמתינו האהובה.
צבעים דהויים על קירות מרוטשים
כמו שביל חלב שלם,
מרוסק בין אנשים.
גופינו נרמס והפך לשברים
נפשינו תרחף כאובה בין קברים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.