סימון וול / אישור |
אותי השארת.
עטוף דעת ודעות עליך (ועלי).
שטוף כעס בלתי נכון.
לא עלייך (ועלי).
דואגת את אומרת כמו מחשבת חשבונות.
נזהרת מלהביע רגשות
השיר הזה רווי דמעות,
לאן נעלמו אותן רגשות, הרגשות, מחשבות על שלמות?
אני לוקח איתי אחרי כל ספר,
לא את המלל והסיפור,
אלא דמויות וחיבור.
בהיותי אני, היחיד המסתכל,
מעיני שלי,
רק אני לדאוג יכול. (לך)
ואת לדאוג לא יכולה,
כי איתי בלילות את לא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|