איוב כהן / מהמורות |
ידיים אין להן
אך אוחזות
וכאב עמום חונק
כשד משחת
מוליך נפשי אל תהומות
הזיכרונות
כי כל מקום שבו דרכו רגלייך
נתיב געגועים השארת
ועקבות
חותם צרוב מקועקע
משפתותייך
אשר נשקו בלהט
וכעת
כרעם, הן שותקות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|