רוצי בת זונה, רוצי. האוויר שלך מתמעט. רוצי, רוצי בת זונה,
תרימי את הרגליים, תרפי את הזרועות. רוצי. זין על האבנים
הקטנות שנכנסות לנעליים. רוצי אמרתי לך!
כשהוא יעבור לידך תפתחי בשיחה מנומסת, דברי איתו על המבחן
האחרון ואז תאטי או תעצרי לקשור את השרוך ותאמרי לו שימשיך
לרוץ קדימה, בלעדייך. תישארי לבד מאחור, את והמחשבות שלך,
שיתעוררו כמו רעב או כמו צמא או גרוע מזה, כמו רצון לאוויר.
כמו עכשיו.

תיקחי נשימה ארוכה וברגע שתנשפי המחשבות יתפסו את החלל הריק
שנוצר.
את תחשבי עליו, על כמה שאת אוהבת אותו. על כמה שאת שונאת
אותו.
ואת תחשבי עליך. את תחשבי על השקרים שלך, שאת מספרת בכזה
כשרון.
המחשבות יתערבבו, ואת תיקחי עוד שאיפה. ובנשיפה תביני שכל
השקרים שסיפרת- סיפרת רק לו. את לא הקורבן פה.

רוצי,זונה. הם מתרחקים. את לא תשיגי אותם. מרחוק את תשמעי
צעקה, "יש כאן בור" ואז כאילו במכוון תיפלי לתוכו.
הם יקיפו אותך, בוהים בברכיים המשפושפות ובמרפקים המקולפים.
הם ישאלו מה שלומך ואת רק תקללי בשקט את עצמך.