אוזן לאוזן שכבנו על הגב, כשהשמים, הים והכוכבים נפרשים
סביבנו.
ככה בין כולם אבל כל כך לבד, נושמים בקצב הגלים הבלתי נראים.
הרוח משנה כיוון וריח שיערך מבשם את נשימתי.

ראש על כתף ואנו דוממים.
דרקון אדום חולף כשעיני נעצמות ומנהרת עצי דקל עוברת סביבי.
אני מניע את רגלי אבל גופי כבד ואצבעותיך מפלסות דרכן בשיערי.

לחי ללחי מרחפים אנחנו, שנינו מאירים באפילה.
עורפך הרך, ריחוף נוסף ונשימתנו כאחת.
עכשיו הכל נגמר, אבל נשאר.

חבצואל היבוסי,
מלא במלח.