אמור את שמי
לו בחלום אראה אותך,
לו פיסת צילה של בבואה
בזווית העין תחמוק,
או בן-גונו של צליל
בבדל אוזני ינשוף,
לו אדע כי בי נשארת.
רק האבן לי נותרה,
חלקה כקרח בזירה,
ואני חורט בה באיזמל,
אך כלום אינו נכתב בה.
תן לי אות,
אמור את שמי,
היראה לי בליל חורף
ואדע כי בי היית,
כי בך הייתי,
כי בנך הייתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.